מקור שולחן ערוך, חושן משפט ר״פ
1 אמר אחד זה אחינו או שבא אחד ואמר אני אחיך. ובו יב סעיפים: כל היורשים יורשין בחזקתן כיצד עדים שהעידו שזה מוחזק לנו שהוא בנו של פלוני או אחיו אע"פ שאינם עידי ייחוס ולא ידעו אמיתת היחוסים הרי אלו יורשים בעדות זו:
2 יעקב שמת והניח ראובן ושמעון ולא הוחזק לו בן אלא שניהם תפס ראובן לוי מהשוק ואמר גם זה אחינו הוא ושמעון אומר איני יודע הרי שמעון נוטל חצי הממון וראובן שליש שהרי הודה שהם שלשה אחים ולוי נוטל שתות מת לוי יחזיר השתות לראובן נפל ללוי נכסים אחרים יחלקו אותם ראובן ושמעון שהרי ראובן מודה לשמעון שלוי זה אחיהם: הגה וכל זמן שהנכסים שלוי לקח מראובן הן בעין או שאר נכסים הבאין מחמתן נוטל ראובן בראש אבל אי ליתנהו להני נכסים ולא הבא מחמתן אין ראובן נוטל כלום בראש אלא חולק עם שמעון בשוה טור בשם הרמ"ה:
3 השביח השתות מאליו ואח"כ מת לוי אם שבח המגיע לכתפי' הוא כגון ענבי' שהגיעו להבצר הרי השבח זה כנכסים שנפלו מאחרים ויחלוקו בהם ואם עדיין לא הגיעו להבצר הרי הם של ראובן לבדו:
4 אמר שמעון אין לוי זה אחי ונטל לוי בחלק ראובן כמו שנתבאר ואח"כ מת לוי לא יירש שמעון ממנו כלום אלא ראובן לבדו יירש השתות עם שאר נכסים אחרים שהניח לוי:
5 והוא הדין בכל היורשים שיודו מקצתם ביורשים אחרים שלא יודו מקצתן:
6 הרי שיושב בנחלתו ובא אחד ואמר לו אחיך אני חלוק עמי וזה אומר לו איני מכירך נאמן ואפי' שיצא קול שיש לו אח במדינת הים:
7 מי שמת והניח בן וטומטום או אנדרוגינוס הרי הבן יורש את הכל שהטומטום ואנדרוגינוס ספק: הגה וכן כל ודאי וספק אין ספק מוציא מידי ודאי רמב"ם רפ"ה וטור ולכן ראובן שיצא בנו למדינת הים ואין יודעים אם הוא חי או לא אין אחי ראובן יורדין לנחלה בנכסי ראובן שמוקמינן בנו על חזקתו שהוא חי אבל אם ראובן ואשתו יצאו למדינת הים וספק אם ניתן להן בן לא חיישינן שמא ילדו ואחי ראובן יורשין את ראובן ת"ה סי' שמ"ט:
8 הניח בנות וטומטום ואנדרוגינוס יורשות בשוה והרי הוא כאחת מהבנות:
9 מי שמת והניח בנים ובנות וטומטום או אנדרוגינוס בזמן שהנכסים מרובים הבנים יורשים ודוחים הטומטום אצל הבנות וניזון כמותן ובזמן שהנכסים מועטים הבנות דוחות את הטומטום אצל הבנים ואומרות לו זכר אתה ואין לך עמנו מזונות: הגה וי"א דבת וטומטום אם הנכסים מרובים הטומטום נוטל שלשה חלקים והבת רביעית ואם הנכסים מועטים אין לטומטום כלום ואם יש בת ואנדרוגינוס והנכסים מרובים חולקין בשוה ובנכסים מועטים אין לאנדרוגינוס כלום היו נכסים מועטים והניח בן וטומטום הטומטום נוטל שלשה חלקים והבן רביעית היו נכסים מרובין הבן יורש הכל והטומטום ניזון כבת אבל אנדרוגינוס אין לו כלום במקום בן בין בנכסים מרובים או מועטים טור:
10 נפל הבית עליו ועל אמו יורשי הבן אומרים האם מתה תחילה ויורשי האם אומרים הבן מת תחילה מעמידים נכסי האם בחזקת יורשיה שהם יורשים ודאים והוא הדין לנפל הבית עליו ועל בתו נשואה ואין ידוע איזה מהם מת תחלה שנכסי האב בחזקת יורשי האב ואין הבעל יורש בהם כלום:
11 נפל הבית עליו ועל בן בתו ואין ידוע איזה מהם מת תחלה יחלוקו יורשי האב עם יורשי בן הבת וכן הדין אם נשבה האב ומת בשביה ומת בן בתו כאן או שנשבה בן בתו ומת בשביה ומת אבי אמו כאן ואין ידוע איזה מת קודם יש אומרים דהנכסים בחזקת יורשי האב טור בשם הר"ר ישעיה ותשובת רשב"א סי' תשכ"ו:
12 נפל הבית עליו ועל אביו או על אחד ממורישיו ואין ידוע איזה מהם מת תחלה והיתה עליו כתובת אשה ובעלי חובות הנכסים בחזקת היורשים ואין לאשה ולבעל חוב כלום: הגה ראובן ואשתו עם ארבע בנותיהן שהיו בבית ונפל עליהם הבית ומתו יורשי ראובן אומרים שמא ראובן או אחד מבנותיו מתו באחרונה והם יורשים הכל אפ"ה חולקין עם יורשי האשה דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל אם הבנות נשואות ובא בעל של כל אחד ומבקש חלקו חולקין הממון על ששה חלקים ארבע חלקים לבעל הבנות וחלק אחד ליורשי ראובן וחלק אחד ליורשי האשה מרדכי פרק מי שמת:
פירוש חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט ר״פ
1 סעיף ב'. נפל ללוי נכסים אחרים יחלקו אותם. נ"ב הנה זה הוי משנה מפורש בפ"ח דב"ב. דהנה הרשב"ם והרע"ב פירשו שם דמיירי שנפל לו בחייו. ובתוי"ט שם תמה עליו דמ"ט כתבו כן עיי"ש ולפענ"ד אין מקום לתמיהתו כלל דהרי לא משכחת לה בע"א דממ"נ מנין יפול לו ירושה אם מצד משפחת אביו אם הוי ידעינן משפחת אביו הוי ידעינן אם הוא אחיהם או לא ובע"כ לא מיירי שנפל לו ממשפחת אביו ורק מצד האם. ובזה שפיר משכחת לה דאמו ידועה לנו אבל אביו אין ידוע לנו או דנפלו לו מאשתו וא"כ זה לא משכחת לה רק בחייו דאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מאביו ומכש"כ באשתו ודאי אינו יורש כשמת הוא תחלה ולכך לא משכחת לה רק כשנפל לו בחייו אז משכחת לה באשתו או באמו וא"ש וזה פשוט ונכון:
2 סעיף ד אמר שמעון אין לוי זה אחי וכו'. נשאלתי למה כאן אין יכול שמעון לטעון שלא טען שאינו אחי רק להרויח שלא יתן לו מחלקו ועכשיו מודה הוא על האמת שאחיו הוא כדברי השני ויחזור לו מחלקו והוא יחלוק עם השני ולמה לעיל בסי' מ"ז בטוען שטר אמנה הוא מבואר שם דאם בא לגבות אח"כ מהלוה דנראין אם כשטוען שטר אמנה בשעה שבא המלוה לגבות חובו יכול אח"כ לגבותו עיי"ש. שוב מצאתי אח"כ בס' נתיבות ח"ב הרגיש בקושיא זו וכתב ליישב דהיה יכול לומר איני יודע ודבריו תמוהין דהא גם בסי' מ"ז הי' יכול המלוה לומר איני יודע אם הוא פרוע דג"כ אם לא חב לאחריני אינו זוכה כמ"ש בסי' נ"ט ודוק. אמנם אנכי בחיבורי משפט צדק על חו"מ ח"ב בסי' ר"פ כתבתי ליישב הקושיא ההוא בטוב טעם ודעת בעזה"י וכאן לקצר אני צריך:
3 סעיף ו וזה אומר לו איני מכירך נאמן. נ"ב תמי' לי על מה שלא הביאו דברי התוס' בפ"ג דב"מ שזה מקור דין זה. דמדבריהם משמע דדוקא היכא דהוי ריעותא כגון שראהו תחלה בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן אז אינו נאמן שהוא אחיו אבל היכא דליכא ריעותא נאמן לומר שהוא אחיו וצ"ע. ואפשר דהתוס' לא כתבו רק לתרץ גוף הסוגיא שם והיינו דס"ל כמ"ד מנה לי בידך והלה אומר א"י חייב דס"ל ברי ושמא ברי עדיף. ולכך הוא ס"ל כמ"ד זה הילכך אם לא היה ריעותא היה נאמן. אבל לדידן דקיי"ל מנה לי בידך והלה אומר א"י דפטור לכך שפיר קיי"ל אף בליכא ריעותא אינו נאמן ליטול בספק אבל עכ"פ יהי' מוכח מזה דס"ל להתוס' דלמ"ד מנה לי בידך והלה אומר א"י אף בלא הו"ל למידע חייב ויהי' מוכח לדידן בא"י אם פרעתיך חייב אף בלא הו"ל למידע דממ"ד ברי ושמא ברי עדיף בא"י אם נתחייבתי נלמוד מזה לדידן בא"י אם פרעתיך ודוק' היטב:
4 סעיף ז מי שמת והניח בן וטומטום וכו'. וכן כל ודאי וספק אין ספק מוציא מידי ודאי. נ"ב הנה מקור דין זה הוא מהרמב"ם ויש לו מקום עיון ממ"ש הרמב"ם בה' מעה"ק פ' יו"ד הלכה כ"ב נטמא אחר זריקה יטבל והרי הוא טהור אף בשעת הקטר חלבים הרי הוא ספק אם חולק או אינו חולק לפיכך אם תפס אין מוציאין מידו עכ"ל. וקשה לי מ"ט לא נימא גם שם כיון דשאר הכהנים מגיע להם ודאי הקרבנות ולא הוי ספק א"כ אין ספק מוציא מידי ודאי. ואפשר ליישב זה עפ"י דברי התוס' בפ"ק דב"מ דהקשו בחצי שלי וכולה שלי נימא כן אין ספק מוציא מידי ודאי. ותירצו דהתם היבם ודאי יורש אבל כאן בשביל דהוה ודאי בחצי זה אין לו להיות ודאי בחצי האחר ע"ש. וא"כ ה"נ כיון דהטמא נמי ודאי הוי כהן ויש לו חלק בכל הקרבנות רק בקרבן זה הוי ספק אם יש לו חלק כיון שנטמא. לכך אף דשאר הכהנים הוו ודאין בחלק אחד אין להם להיות ודאין בח"ש ודו"ק: